יוגה ובריאות

מאז שפגשתי ביוגה סיפרתי לכל מי שרק היה מוכן לשמוע שאין כמו היוגה כדי להשיג איכות חיים טובה. כשנקלעתי לוויכוחים על "מה יותר בריא", שלחתי את הספקנים להתבונן באנשים מבוגרים ולהיווכח מה קורה עם אותם אלה שעסקו בפעילות ספורטיבית (מכל סוג) לעומת אלו שעסקו ביוגה וחיו לפי דרכה. עוד לפני שפנו לבדוק, הטענה הראשונה לרוב הייתה: "כן, אם יוגה בריאה כל כך, למה בהודו יש כל כך הרבה מחלות, עוני וסבל?"

ובכן, ראשית הודו ויוגה הן לא מילים נרדפות. אכן מקור היוגה הוא בהודו, והיא התפתחה בחיק ההינדואיזם, אך מראשיתה, וגם היום, היא מתורגלת רק ע"י חלק קטן מן הציבור שם. אם נבחן את אותם היוגים בהודו שאכן חיים לפי דרך היוגה ניווכח שהם אנשים בריאים יותר, מאושרים יותר, ואיכות חייהם (הנמדדת לא רק בכסף...) טובה יותר והם מאריכים ימים וממשיכים לתרגל את הפעילות הפיזית עד יומם האחרון.

במאה החמש עשרה לספירה ה-הטה יוגה פרדיפיקה (טקסט המכיל הוראות לגבי דרך היוגה) העמידה כתנאי לתרגול יוגה מגורים במדינה ללא מלחמות, בחדר מצופה זבל פרות (לבידוד), בשקט וכו´. כמובן שתנאים אלו אינם אפשריים לקיום בימינו בעולם המודרני. יחד עם זאת, אנו יכולים למצוא לנו פינה שקטה בבית או סטודיו כלשהו שאפשר לתרגל בו.

אצל פטנג´לי (במאה הראשונה לספירה), שריכז את הידע שהיה קיים אז לגבי היוגה, מפורטים 8 אברי (או שלבי) היוגה: ימה – דיברות מוסר אוניברסליות, ניאמה – היטהרות עצמית ע"י משמעת, אסאנה – תנוחה, פראניימה – שליטה בפראנה ע"י תרגילי נשימה, פראטיהרה – התכנסות החושים, דהרנה – ריכוז, דהיאנה – מדיטציה/התבוננות, וסמהדי – מצב של מודעות- על אליה שואפים. לפי פטנג´לי, יש לעבור את כל השלבים הללו בדרך להשגת המטרה. רעיון זה חוזר במידה רבה בכל הכתבים שהופיעו מאז. בפרט, ב"אור על היוגה", ספרו של ב .ק. ס. איינגאר (שפיתח את שיטת איינגר הפופולרית מאד במערב), מצוין שהאמצעים הנכונים חשובים בדיוק כמו המטרה, ולמעשה הינם תנאים להשגת המטרה.

יחד עם זאת, יש הטוענים שאמנם שני התנאים (השלבים) הראשונים הכרחיים, אבל אפשר (לפי דעתם של רבים ממורי ומניסיוני האישי כמתרגלת וכמורה), להניח להם בתחילה, ובהמשך הדרך לגלות שהם משתלבים באופן טבעי בדרך היוגה. כלומר, ניתן להתחיל לתרגל אסאנות, פראנימה ומדיטציה (המכילה את ארבעת השלבים האחרונים), לעשות את המירב והמיטב כאן ועכשיו ולהגיע לשלוות נפש ואושר גם בתנאים הלחוצים שמכתיב לנו אורח החיים המודרני.

היוגה, ביחד עם ה-סנקיה (שתים מששת האסכולות הפילוסופיה ההודית), הניחו את היסוד ל-איורוודה, רפואה הודית עתיקה. האיורוודה מציעה דרך חיים בריאה המבוססת על אורח חיים נכון, הכולל עיסוק מעניין, תזונה בריאה (בה הרכב המזון מותאם באופן אישי), שינה מספקת וחברת אנשים טובה, וביסודה הטענה שמי שלא חי לפי דרך זו נעשה חולה.

הרפואה הקונבציונאלית מטפלת במחלה ספציפית ולא באורח החיים. השאיפה היא לתוצאות מהירות, הסימפטומים נעלמים, אנחנו מרוצים וממשיכים הלאה עד הנפילה הבאה. כשאנו חולים בסוכרת, סרטן, בעיות לב וכו´ אנו מטילים את האשם בכל חוץ מאשר באורח חיינו. האיורוודה, לעומת זאת, מציעה לחיות נכון (רפואה מונעת) וכשהיא באה לטפל בבעיה שנוצרה, היא מזהה ומטפלת במקור הבעיה, תהליך בו ההבראה לוקחת זמן רב יותר, ובכך גורם לרבים לזלזל באפקטיביות שלו. גם אלו המבינים את ערכה של האיורוודה נוטים לבטל את מעשיותה, מתוך מחשבות בסגנון של "האם יש לי זמן לחכות חודש (או כמה זמן שנחוץ)? אני צריך להרגיש טוב עכשיו כדי שאוכל להמשיך בטירוף הזה, שכמובן לא מאפשר לי ליהנות מהחיים אבל בטח יביא אותי בסוף לאושר (אם לא יהרוג אותי קודם)".

כלומר נדרשת בחירה! אפשר לבחור (פעמים רבות שלא במודע) באיכות חיים גרועה כדי להצליח לזכות בכסף,מעמד תואר וכו´, ולהאמין שזה מה שיעשה אתכם מאושרים (אך כמה מכם יכולים להתבונן בעצמם ולאמור בכנות כמה זמן הם עובדים על ה"אושר" שכל הזמן מתחמק?). מצד שני אפשר גם אחרת - להחליט שאנו רוצים להיות מאושרים כאן ועכשיו, ובכלל זה לא לוותר על מזון בריא, שינה מספקת, זוגיות טובה, חברה מתאימה וזמן פנוי, ותתפלאו כמה הדברים "שחייבים להספיק עוד היום" ייעשו בדרך טובה יותר.

אין משמעות דרך זו שכסף ושאיפות גשמיות לא חשובים. בספר אשטנגה הירדיאם, המכיל את תורת האיורוודה, מצוין שכדי שאדם יוכל להשיג עושר/כסף - ארטהה , למלא את שאיפותיו הגשמיות -קאמה, ובמיוחד למצוא את הדרך הנכונה בשבילו , או ייעודו בחיים - דהרמה עליו לחיות חיים ארוכים וטובים. זו גם משמעות השם איורוודה: איור –חיים, וודה – ידע, כלומר ידע לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים כדי שנוכל לא רק להספיק ולהשיג את שלושת המטרות הללו אלא גם להגיע למטרה האחרונה והחשובה מכולן והיא ה - מוקשה –שחרור משלושת המטרות הקודמות (נראה קצת כמו סתירה...אך את ההסבר נשאיר לדיון אחר).

לסיכום, אינני מציעה חלילה שנקום ונתפטר מהעבודה, או שנעזוב את הלימודים, הבית או הבן/בת הזוג. יחד עם זאת, עלינו לעשות חשבון נפש עם עצמנו ולגלות מה באמת יעשה אותנו מאושרים ומה באמת הדרך הנכונה להשיג זאת מבלי לפגוע באחרים. במילים אחרות –עלינו להיות מודעים!!! כפי שציינתי במאמר הראשון,

מאז שפגשתי ביוגה סיפרתי לכל מי שרק היה מוכן לשמוע שאין כמו היוגה כדי להשיג איכות חיים טובה. כשנקלעתי לוויכוחים על "מה יותר בריא", שלחתי את הספקנים להתבונן באנשים מבוגרים ולהיווכח מה קורה עם אותם אלה שעסקו בפעילות ספורטיבית (מכל סוג) לעומת אלו שעסקו ביוגה וחיו לפי דרכה. עוד לפני שפנו לבדוק, הטענה הראשונה לרוב הייתה: "כן, אם היוגה זה כל כך בריא, למה בהודו יש כל כך הרבה מחלות, עוני וסבל?"

ובכן, ראשית הודו ויוגה הן לא מילים נרדפות. אכן מקור היוגה הוא בהודו, והיא התפתחה בחיק ההינדואיזם, אך מראשיתה, וגם היום, היא מתורגלת רק ע"י חלק קטן מן הציבור שם. אם נבחן את אותם היוגים בהודו שאכן חיים לפי דרך היוגה ניווכח שהם אנשים בריאים יותר, מאושרים יותר, ואיכות חייהם (הנמדדת לא רק בכסף...) טובה יותר והם מאריכים ימים וממשיכים לתרגל את הפעילות הפיזית עד יומם האחרון.

במאה החמש עשרה לספירה ה-הטה יוגה פרדיפיקה (טקסט המכיל הוראות לגבי דרך היוגה) העמידה כתנאי לתרגול יוגה מגורים במדינה ללא מלחמות, בחדר מצופה זבל פרות (לבידוד), בשקט וכו´. כמובן שתנאים אלו אינם אפשריים לקיום בימינו בעולם המודרני. יחד עם זאת, אנו יכולים למצוא לנו פינה שקטה בבית או סטודיו כלשהו שאפשר לתרגל בו.

אצל פטנג´לי (במאה הראשונה לספירה), שריכז את הידע שהיה קיים אז לגבי היוגה, מפורטים 8 אברי (או שלבי) היוגה: ימה – דיברות מוסר אוניברסליות, ניאמה – היטהרות עצמית ע"י משמעת, אסאנה – תנוחה, פראניימה – שליטה בפראנה ע"י תרגילי נשימה, פראטיהרה – התכנסות החושים, דהרנה – ריכוז, דהיאנה – מדיטציה/התבוננות, וסמהדי – מצב של מודעות- על אליה שואפים. לפי פטנג´לי, יש לעבור את כל השלבים הללו בדרך להשגת המטרה. רעיון זה חוזר במידה רבה בכל הכתבים שהופיעו מאז. בפרט, ב"אור על היוגה", ספרו של ב .ק. ס. איינגאר (שפיתח את שיטת איינגר הפופולרית מאד במערב), מצוין שהאמצעים הנכונים חשובים בדיוק כמו המטרה, ולמעשה הינם תנאים להשגת המטרה.

יחד עם זאת, יש הטוענים שאמנם שני התנאים (השלבים) הראשונים הכרחיים, אבל אפשר (לפי דעתם של רבים ממורי ומניסיוני האישי כמתרגלת וכמורה), להניח להם בתחילה, ובהמשך הדרך לגלות שהם משתלבים באופן טבעי בדרך היוגה. כלומר, ניתן להתחיל לתרגל אסאנות, פראנימה ומדיטציה (המכילה את ארבעת השלבים האחרונים), לעשות את המירב והמיטב כאן ועכשיו ולהגיע לשלוות נפש ואושר גם בתנאים הלחוצים שמכתיב לנו אורח החיים המודרני.

היוגה, ביחד עם ה-סנקיה (שתים מששת האסכולות הפילוסופיה ההודית), הניחו את היסוד ל-איורוודה, רפואה הודית עתיקה. האיורוודה מציעה דרך חיים בריאה המבוססת על אורח חיים נכון, הכולל עיסוק מעניין, תזונה בריאה (בה הרכב המזון מותאם באופן אישי), שינה מספקת וחברת אנשים טובה, וביסודה הטענה שמי שלא חי לפי דרך זו נעשה חולה.

הרפואה הקונבציונאלית מטפלת במחלה ספציפית ולא באורח החיים. השאיפה היא לתוצאות מהירות, הסימפטומים נעלמים, אנחנו מרוצים וממשיכים הלאה עד הנפילה הבאה. כשאנו חולים בסוכרת, סרטן, בעיות לב וכו´ אנו מטילים את האשם בכל חוץ מאשר באורח חיינו. האיורוודה, לעומת זאת, מציעה לחיות נכון (רפואה מונעת) וכשהיא באה לטפל בבעיה שנוצרה, היא מזהה ומטפלת במקור הבעיה, תהליך בו ההבראה לוקחת זמן רב יותר, ובכך גורם לרבים לזלזל באפקטיביות שלו. גם אלו המבינים את ערכה של האיורוודה נוטים לבטל את מעשיותה, מתוך מחשבות בסגנון של "האם יש לי זמן לחכות חודש (או כמה זמן שנחוץ)? אני צריך להרגיש טוב עכשיו כדי שאוכל להמשיך בטירוף הזה, שכמובן לא מאפשר לי ליהנות מהחיים אבל בטח יביא אותי בסוף לאושר (אם לא יהרוג אותי קודם)".

כלומר נדרשת בחירה! אפשר לבחור (פעמים רבות שלא במודע) באיכות חיים גרועה כדי להצליח לזכות בכסף,מעמד תואר וכו´, ולהאמין שזה מה שיעשה אתכם מאושרים (אך כמה מכם יכולים להתבונן בעצמם ולאמור בכנות כמה זמן הם עובדים על ה"אושר" שכל הזמן מתחמק?). מצד שני אפשר גם אחרת - להחליט שאנו רוצים להיות מאושרים כאן ועכשיו, ובכלל זה לא לוותר על מזון בריא, שינה מספקת, זוגיות טובה, חברה מתאימה וזמן פנוי, ותתפלאו כמה הדברים "שחייבים להספיק עוד היום" ייעשו בדרך טובה יותר.

אין משמעות דרך זו שכסף ושאיפות גשמיות לא חשובים. בספר אשטנגה הירדיאם, המכיל את תורת האיורוודה, מצוין שכדי שאדם יוכל להשיג עושר/כסף - ארטהה , למלא את שאיפותיו הגשמיות -קאמה, ובמיוחד למצוא את הדרך הנכונה בשבילו , או ייעודו בחיים - דהרמה עליו לחיות חיים ארוכים וטובים. זו גם משמעות השם איורוודה: איור –חיים, וודה – ידע, כלומר ידע לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים כדי שנוכל לא רק להספיק ולהשיג את שלושת המטרות הללו אלא גם להגיע למטרה האחרונה והחשובה מכולן והיא ה - מוקשה –שחרור משלושת המטרות הקודמות (נראה קצת כמו סתירה...אך את ההסבר נשאיר לדיון אחר).

לסיכום, אינני מציעה חלילה שנקום ונתפטר מהעבודה, או שנעזוב את הלימודים, הבית או הבן/בת הזוג. יחד עם זאת, עלינו לעשות חשבון נפש עם עצמנו ולגלות מה באמת יעשה אותנו מאושרים ומה באמת הדרך הנכונה להשיג זאת מבלי לפגוע באחרים. במילים אחרות –עלינו להיות מודעים!!! כפי שציינתי במאמר הראשון, היוגה מציעה לנו דרכים שונות כדי להגיע לתודעה צלולה באמצעותה ניתן לראות את המציאות כפי שהיא, ולבחור לעשות את הדבר הנכון, בזמן הנכון. ברגע שאנחנו מודעים לכל מה שאנחנו עושים, אוכלים, אומרים.. אנחנו יודעים מה באמת הדבר הנכון לנו. כל שאנו צרכים לעשות הוא לעצור ולהתבונן.

ברגע שאנחנו מודעים לכל מה שאנחנו עושים, אוכלים, אומרים.. אנחנו יודעים מה באמת הדבר הנכון לנו. כל שאנו צרכים לעשות הוא לעצור ולהתבונן.

להצגת מאמרים ופרסום בערוץ זה, צור קשר